שיטות הדברה

אורח החיים המודרני יצר אצל בני האדם יחס אמביוולנטי מעט לבעלי חיים, ישנן חיות שקרבתן רצויה ומוערכת (לדוגמא – כלבים וחתולים) בעוד הופעתן של חיות אחרות בבית, בגינה, במשרד, בשדה וכו', נחשבת למטרד שרצוי מאוד להיפטר ממנו. על מנת להגיע ליעד זה, דהיינו העלמתן של חיות מזיקות, פותחו מספר שיטות הדברה המביאות למות המזיקים או להרחקתם מן האיזור. מרביתן של שיטות אלו מכוונות אל החשודים המיידים בקטגוריית המזיקים: חרקים, זוחלים ומכרסמים.

אחת השיטות הנפוצות ביותר, הן במרחב הביתי והן בשטחים חקלאיים, היא– ריסוס. לכאורה מדובר בפעולה פשוטה למדי- התזת תרסיס של חומר רעיל על שטח מסוים המביאה למותם של המזיקים. בפועל העניין מורכב מעט יותר, שכן בריסוס לא רק המזיקים נחשפים לחומר, אלא כל בעלי החיים, הצמחים ובני האדם הנמצאים באיזור המרוסס. עניין זה משפיע באופן קריטי על פיתוח חומרי הריסוס ועל כללי זהירות מתאימים ונדרשים, בין אם מדובר בריסוס לצורך הדברת נמלים בפינה בבית ובין אם עסקינן בריסוס שטח חקלאי בן עשרות דונמים.

הרתיעה הציבורית ההולכת וגוברת מפני שימוש בחומרים כימיים סינתטיים, לצד המודעות הגדלה לחשיבות השמירה לאיכות הסביבה, הביאו בשנים האחרונות לפיתוחן של מספר שיטות הדברה, המכונות –  הדברה ירוקה. שיטות הדברה ירוקה מתבססות על שימוש בחומרים טבעיים ולא רעילים, באמצעים מכניים או אלקטרוניים, הגורמים למזיקים להתרחק מאזור מסוים או לחילופין גורמים להם נזק מסוים, אך לא קטלני.