ההיסטוריה
של ראשון לציון, מושבה חקלאית שהייתה לעיר
כיצד
הפך ישוב חקלאי קטן לאחת הערים הגדולות ביותר בישראל מבחינת מספר התושבים? האם
נותרה בראשון לציון איזו עדות לעברה החקלאי של העיר? תשובות לשאלות אלו ואחרות
תוכלו למצוא במאמר זה.
ראשון
לציון נוסדה כמושבה חקלאית בשנת 1882, נתון אשר מכליל אותה בקבוצת הישובים
הראשונים בתולדות היישוב הציוני בא"י. מייסדי המושבה נמנו על חלוצי העלייה
הראשונה, יהודים מקהילות רוסיה ומזרח אירופה, ברובם בני המעמד הבינוני, אשר נשבו
ברעיון הציוני ועלו לא"י על מנת לחדש את היישוב היהודי בה. אדמות המושבה
(אדמת עין קרא, 3,340 דונם של קרקע חקלאית) נרכשו מבעליה הערבים ידי ועד חלוצי
יסוד המעלה, אגודה של אנשי העלייה הראשונה אשר קמה לסייע לחלוצים ברכישת קרקעות
ובקליטה בארץ החדשה. באופן רשמי נרכשו האדמות תחת שמו של חיים אמזלג, בן היישוב הישן
אשר שימש כסגן הקונסול הבריטי וכך סיפק למתיישבים הגנה דיפלומטית מסוימת מפני
השלטון העות'מאני.
בדומה
למרבית בני העלייה הראשונה גם איכרי ראשון לציון לא החזיקו בניסיון מעשי או בידע
תיאורטי בעולם החקלאות. עובדה זו בצירוף מקבץ של פגעי טבע אשר פגעו ביבול החקלאי,
הובילו את המתיישבים אל כישלון כלכלי קשה. בצר להם החליטו תושבי ראשל"צ לפנות
לאחד העשירים היהודים הידועים באותה העת הברון אדמונד דה רוטשילד ולבקש את עזרתו.
אחד מראשי המושבה נסע למשכנו של הברון בצרפת והצליח לשכנע אותו להעניק לאנשי
המושבה סיוע כספי, אך התנה אותו בכך שהמתיישבים יסכימו לקבל הדרכה חקלאית מאגרונום
מומחה (מאנשי "מקווה ישראל"). הסיוע הראשוני לא הועיל ומצבה הכלכלי של
המושבה לא השתפר.
בשנים
לאחר מכן הגדיל הברון את היקף הסיוע הכלכלי לאנשי המושבה ולבסוף בתמורה לסיוע זה
נאלצו אנשי ראשל"צ להעביר את אדמותיהם לבעלות הברון ולהעביר את ניהול ענייני
המושבה לידי מערכת פקידות שהקים הברון. שלטון הפקידות לא התקבל בברכה על ידי
התושבים, שהתקשו לוותר על עצמאותם, ובין הצדדים התקיים מתח מתמיד. לצד החיוב יש
לציין כי בזכות פקידי הברון הוחלט כי גידול גפני יין הוא הענף החקלאי המתאים ביותר
לאדמות החקלאיות במושבה. הבחירה בענף הגפנים הוכיחה את עצמה ומצבה הכלכלי של
המושבה השתפר במידה ניכרת ואף שודרג יותר כאשר יזם הברון את הקמת יקבי "כרמלי
מזרחי" בראשון לציון.
בראשית
המאה ה-20 השתחררה ראשון לציון משלטון פקידי הברון וניהול היישוב שב לתושבים עצמם.
את הבעלות על אדמות האיכרים העביר הברון לידי חברת יק"א, חברה שהקים לניהול
אדמותיו בא"י (לימים הגיעה הבעלות על אדמות יק"א לידי מדינת ישראל).
בשנות
המנדט הבריטי הואץ קצב התפתחותה של ראשון לציון ומיישוב חקלאי שופע בתים יפים
עשויי אבן של משפחות איכרים, הייתה ראשל"צ ליישוב עירוני מתפתח אשר מספר
תושביו גדל והולך. אלפי משפחות העולים שנקלטו ביישוב לאחר הקמת המדינה טשטשו עוד
יותר את צביונו החקלאי של היישוב וב-1950 הוכרזה ראשון לציון כעיר.
בשנות
ה-70 חלה קפיצת מדרגה נוספת במספר התושבים בעיר וזה הוכפל עד ל-1980 (מ-46,000
תושבים ל-92,000 תושבים). עד לשנות ה-2000 הוכפל מספר התושבים בעיר פעם נוספת ועבר
את רף ה-200,000. נכון ל-2013 העיר מדורגת רביעית במצד הערים הגדולות בישראל
מבחינת היקף האוכלוסיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה