לאן מועדות פניה של החקלאות במדינת ישראל? האם שוק הנדל"ן יבלע לתוכו את כל הקרקעות החקלאיות באיזור המרכז? במאמר זה ננסה לחזות את ציר התפתחותה העתידית של החקלאות בישראל.
הרעיון הציוני, אשר החל ללבוש פסים מעשיים בסוף המאה ה-19, הורכב ממספר אלמנטים מלבד חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל. עבודת האדמה ועיבודה החקלאית היו ללא ספק מן היסודות המרכזיים במחשבה הציונית ועל כן אין פלא כי כאשר הגיע הרעיון התיאורטי לכדי הגשמה מעשית, הייתה החקלאות נדבך מרכזי. מרבית הישובים הציונים אשר הוקמו בא"י על ידי בני העלייה הראשונה, בני העלייה השנייה ובני העלייה השלישית, היו ישובים חקלאיים (מושבות, קיבוצים, מושבים וכו') אשר פרנסת תושביהם התבססה בעיקר על עיבוד קרקע חקלאית.
בדומה לרעיון הציוני בכללותו גם, החשיבות האידיאולוגית שיוחסה לחקלאות, השתנתה שינוי דרמטי במהלך 100 השנים ויותר שחלפו מאז ראשית היישוב הציוני בא"י. השינוי לא נותר במרחב התיאורטי, כך למשל, נכון לשנים האחרונים ספק אם אפילו אחד מן הישובים החדשים שהוקמו בישראל היו בעלי אופי חקלאי כלשהו. יתר על כן, רובם המוחלט של הישובים הוותיקים בתולדות היישוב הציוני אשר נוסדו בצביון חקלאי, איבדו צביון זה והיו לערים או ישובי וילות יוקרתיים, בהם המונח "קרקע חקלאית" מסמן השקעה פוטנציאלית בנדל"ן ולא משאב חקלאי.
ירידת קרנה של החקלאות כערך ציוני, לצד הירידה ברמת הכדאיות הכלכלית הטמונה בפעילות חקלאית (בוודאי אל מול ערכה הנדל"ני של הקרקע) ולצד הביקוש ההולך וגובר לדירות בשל צמיחת האוכלוסייה, יצרה תהליך הולך ומואץ של הפשרת קרקעות חקלאיות לטובת בניית שכונות מגורים חדשות. התוצר של תהליך זה היה הידלדלות הולכת וגוברת של מאגר הקרקעות החקלאיות במיוחד במרכז הארץ, באזורים: המרכז, השרון והשפלה.
מן העבר השני יש לציין כי בשנים האחרונות התפתחו שני מחסומים נגדיים לפגיעה בהיקף האדמות החקלאיות בישראל: העלייה במודעות הציבורית לחשיבות קיומם של שטחים פתוחים וירוקים כחלק ממודעות גבוהה יותר לכלל תחום איכות הסביבה, פעילותם של גופים ציבוריים וממשלתיים נגד השימוש המסחרי שעושים בעלי קרקעות באדמות אשר ברשותם, ללא היתר תכנוני מתאים. שני מחסומים אלו באו לידי ביטוי בצורה מודגשת בתמ"א 35 – תוכנית מאתר ארצית אשר אושרה ב-2005 ובה התוותה הממשלה את מדיניות התכנון והבנייה של ישראל עד לשנת 2020. בניסוח העקרונות התכנוניים של תמ"א 35 הודגשה החשיבות בשימור עתודות שטחים פתוחים וירוקים גם באיזורי הביקוש הנדל"ני הגבוהים בישראל (כלומר מרכז הארץ), בהתאם לדגש זה כלל התוכנית הטלת מגבלות נוקשות על יכולתם של גופי התכנון לאשר הפשרת קרקעות חקלאיות באותם אזורים.
כל האמור לעיל היה נכון לגבי העבר, ומה לגבי העתיד? לאחרונה פרסם מנהל התכנון במשרד הפנים כי בכוונת הממשלה להוביל עדכון דרמטי לתמ"א 35. העדכון המתוכנן נועד לתת פתרון למצוקה ההולכת וגוברת בשוק הדיור בישראל וביתר דיוק – לנסיקת מחירי הדירות. הפתרון המתוכנן כך על פי מנהל התכנון, יתמקד בין היתר בפעולה להגדלת היקף הבנייה החדשה באיזורי הביקוש הנדל"ני, מתוך תקווה שהצפת השוק באלפי דירות חדשות תביא להורדת מחירים לרמה נגישה יותר עבור המשפחה הישראלית הממוצעת. על מנת לבנות את אותן אלפי דירות חדשות נדרשת קרקע זמינה לבנייה, והעדכון המתוכנן לתמ"א 35 נועד לייצר מאגר של קרקעות זמינות לבנייה, בעיקר באמצעות הסרת כמה מן המגבלות על הפשרתם של שטחים חקלאיים. ניתן להניח כי אישורה הצפוי של תמ"א 35 המעודכנת, תדרדר את מאגר האדמות החקלאיות במרכז הארץ לשפל היסטורי ותביא כליה על שארית הפעילות החקלאית המתבצעת באזורים אלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה