המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נולדה מאיחוד מוניציפלי של שני ישובים סמוכים: כרכור ופרדס חנה, שתי מושבות איכרים חקלאיות אשר גדלו עד שחברו זו לזו. בשנת 1969 תורגמה הקרבה הגיאוגרפית לכדי איחוד בין הישובים לגוף מוניציפלי אחד - המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.
בשנת 1926 הוקמה המושבה כרכור. ב-1929 הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על צביונן החקלאי עד לראשית שנות ה-50, כך למשל הוקם בפרדס חנה בית ספר חקלאי. בראשית שנות ה-50 הוקמה בפרדס חנה מעברת עולים ובמהלך השנים לאחר מזה עלה מספר התושבים ביישוב מכמה מאות ל-10,000 תושבים. הקפיצה הדרמטית במספר התושבים שינתה את אופייה של פרדס חנה - היישוב שאופיין בקהילה בעלת אופי אחיד ובנייה נמוכה בלבד היה ליישוב מעורב הן מבחינת אופי הבנייה (מבני דיור ציבורי, בתים צמודי קרקע) והן מבחינת שיוכם של התושבים למעמדות כלכליים. גם בשנים לאחר מכן הפנתה המדינה אל פרדס חנה משפחות עולים ממדינות שונות בהיקף לא מבוטל ובהתאם גם מימנה את הקמתם של מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר, אך גם זה התעמעם במהלך השנים.
עד לשנות ה-90 לערך הקפידה המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור להגן על אופיו הכפרי של היישוב, בין היתר באמצעות מניעת בנייה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. כחלק ממהלך ממשלתי ארצי לייצר פתרונות דיור במספרים גדולים ובזמן קצר הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבנייה נמוכה. בראשית המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הבנייה ביישוב ומספר הדירות החדשות הנבנות בה עלה, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה - כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.
תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר יישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.
המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה ניסיון לשמר את אופייה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.
אוכלוסיית פרדס חנה-כרכור מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה המקומית, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים בשנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים העתידיים מקדמת המועצה המקומית תוכנית מתאר מקומית חדשה ובה הסדרה של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות המיועדות להפשרה. יש לציין כי למרות הפשרתן של קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב ולמרות טשטוש אופייה החקלאי של פרדס חנה, גם כיום כוללת המועצה אדמות חקלאיות מעובדות באופן רציף: פרדסים, גידולי שדה ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה