הוצאת אישור שימוש חורג לגני ילדים

מבין כלל המונחים וההליכים אותם נדרשת גננת להכיר בעת הקמת גן ילדים נכלל גם מונח הנשמע טכני לכאורה, אולם הינו בעל חשיבות מירבית – אישור שימוש חורג.  חשוב לציין, הנטייה הישראלית המוכרת לדחות ולהתעלם מהליכים רשמיים והתמודדות עם מוסדות בירוקרטיים עשויה במקרה המדובר להביא לנזקים בלתי מבוטלים. לפניכם מספר עובדות הנוגעות להליך הוצאת אישור שימוש חורג לגני ילדים:

1- תוכניות המתאר בישראל אינו מכילות ייעוד איזורים או מבנים לגני ילדים פרטיים או למסגרות טיפוליות לגיל הרך. כפועל יוצא- כל הפעלת מסגרת שכזו מחייבת הוצאת אישור שימוש חורג.

2-  הפעלת גן ילדים ללא הוצאת שימוש חורג עשויה להוביל לביטול תוקפה של פוליסת ביטוח שהוצאתם לפעילות הגן. בפסיקת בתי המשפט ישנם מספר תקדימים למקרים בהם תבעו הורים גננות על פגיעה שאירעה לילדם וחברת הביטוח סירבה לשלם את הפיצוי שהתחייב מפסק הדין בשל היעדר אישור שימוש חורג.

3- במרבית המקרים פעילותו של גן ילדים או מסגרת טיפולית אחרת לגן הרך ללא אישור שימוש חורג מתגלה בעקבות פעילות פיקוח יזומה של הרשות המקומית או בעקבות תלונת שכנים.

4- הפעלת גן ילדים ללא אישור לשימוש חורג הינה עבירה פלילית, ועשויה להוביל להשטת קנסות כבדים, הוצאת צו סגירה מיידי ולעונשים נוספים.

5- הפסקת פעילות גן ילדים באמצע השנה, בעקבות צו סגירה, יכולה לשמש כעילה מוצדקת להורים להגיש תביעה משפטית נגד הגננת בדרישה לפיצוי על הנזק שנגרם. מנגד- אי היענות לצו סגירה עשויה להוביל לסנקציות חריפות, עד כדי מעצר.

6- הוצאת אישור לשימוש חורג לגן ילדים הינו תהליך בירוקרטי סבוך, אשר עשוי לארוך מספר שנים, אולם כניסה לתהליך זה מספק לגננת הגנה משפטית מסוימת.

7 – עלותו ליווי הנדסי ומשפטי של בעלי מקצוע מיומנים לתהליך המדובר עשויה להיות נכבדה, אולם ישנן חברות המציעות פריסה נוחה של עלות זו לאורך התהליך (העשוי כאמור להגיע למספר שנים).

מזה שנים רבות אימהות בישראל אינן נוטות להסתפק באימהות כעיסוקן העיקרי וממשיכות לפעול בשוק העבודה, פועל יוצא של תהליך חברתי-כלכלי זה הינו התפתחותה של תעשיה עניפה של מסגרות טיפוליות לגיל הרך, כאשר חלק לא מבוטל מהן מופעל על ידי גורמים פרטיים בסביבות מגורים. למרות תפוצתה של התופעה ניכר כי בקרב ציבור הגננות וההורים, עדיין קיים בלבול לא קטן לגבי הליכי הרישוי המתחייבים מהקמת והפעלת מסגרות אלו, ביניהן: גני ילדים, פעוטונים, צהרונים וכו'. לפניכם מספר שאלות ותשובות נפוצות בתחום זה.

האם גן ילדים פרטי חייב לקבל רישיון ממשרד החינוך?

בקצרה – לא. ובפירוט- מסגרות טיפוליות לגיל הרך אינן חייבות על פי חוק ברישיון מטעם משרד החינוך, אך בפני כל גננת או מטפל עומדת האפשרות לפנות למשרד החינוך ולבקש רישיון שכזה. לאחר הגשת הבקשה מבצע משרד החינוך בדיקה מקיפה, באספקטים שונים: הכשרת הגננות, בטיחות מתקנים, בטיחות המבנה וכן הלאה ומחליט באם להעניק רישיון אם לאו. יש לציין כי מזה מספר שנים נעשים ניסיונות לקדם בחקיקה בכנסת הטלת חובת רישוי ופיקוח על מסגרות טיפול לגיל הרך וחוק ברוח זה נמצא בהליכי חקיקה מתקדמים, אך אין לדעת האם יאושר ומתי.

האם גן ילדים פרטי חייב ברישיון עסק מהרשות המקומית?

גני ילדים וכן מסגרות טיפוליות אחרות לגיל הרך פטורים מהוצאת רישיון עסק.

ובכן האם הפעלת גן ילדים פרטי אינה מצריכה שום הליך רישוי?

הליך הרישוי העיקרי לגני ילדים המחויב בחוק הינו – הוצאת אישור שימוש חורג מטעם מוסדות התכנון המקומיים. 

מה פירוש המונח - אישור שימוש חורג?

על פי חוקי התכנון בישראל כל שימוש במבנה חייב להלום את הייעוד שתוכנן עבורו בתוכנית המתאר המקומית, לדוגמא אזור המיועד למגורים, איזור המיועד למבני מסחר, איזור המיועד לגן ציבורי וכן הלאה. מאחר ותוכניות המתאר אינן מכילות יעוד אזורים ומבנים להפעלת גני ילדים פרטיים, כל שישמו במבנה לצורך זה מחייב הוצאת אישור מתאים – להלן אישור שימוש חורג (הכוונה – חורג מייעודו הרשמי בתוכנית המתאר). חשוב להבין, הוצאת אישור שימוש חורג אינה הליך בירוקרטי טכני קל משמעות, הפעלת גן ילדים, פעוטון, צהרון וכו', ללא הוצאת אישור שכזה, היא עבירה פלילית (בהתאם לחוקי התכנון במדינת ישראל) ועשויה להסב למפעיל הגן נזק חמור, החל מקנסות כבדים, דרך הוצאת צו סגירה ובמקרים של אי היענות לצו סגירה אף סנקציות חמורות מאלו.