המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור היא תוצר איחודם של שני ישובים סמוכים: פרדס חנה וכרכור, שתי מושבות חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שהתמזגו זו בזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מוניציפלית אחת.
קצת היסטוריה: ב-1926 הוקמה המושבה כרכור. 3 שנים לאחר מכן, בסמוך לכרכור הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמורו פחות או יותר על אופיין כישובי איכרים חקלאיים עד להקמת המדינה. גלי העלייה לישראל בשנות ה-50 הביאו להקמת מעברת עולים בפרדס חנה. על מנת לייצר לתושבי המעברה שיכון קבע הקימה המדינה בפרדס חנה מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים ולשטחה נוספו מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה ובמידה מסוימת גם של כרכור הביאו לטשטוש האבחנה ביניהם, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד היושבים לכדי מועצה מקומית.
עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע על נחלות מחד ובניני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי יחיסת של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים או בניה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבייה נמוכה. לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בניית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מטע מיזמים לבנייה רוויה - כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.
תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.
המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.
אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה פרדס חנה-כרכור, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים במהלך השנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים החדשים כולת תוכנית הערים המתגבשת במועצה המקומית את הקמתן של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות שיופשרו, כמו כן פינויו הצפוי של מחנה 80 בגבולה הדרומי של פרדס חנה צפוי להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה