ההיסטוריה של הוד השרון

בקו התפר בין הכרך העירוני לבין הישוב הכפרי ממוקמים מספר ישובים בישראל המצליחים לשלב בתוכם, קצת מזה וקצת מזה, לרוב באופן ההופך אותם ליעד נדל"ני נחשק ומתומחר בהתאם. הוד השרון יכולה בהחלט להיחשב כאחד מאותם ישובים דואליים. במאמר להלן נציג מידע מתומצת אודות תולדותיה של הוד השרון וכן כמה נתונים עכשוויים העל העיר ועל מקומה בשוק הנדל"ן הישראלי.

הוד השרון ממוקמת בחלקו הדרומי של איזור השרון ומרוחקת מרחק קצר בלבד מערי גוש דן. כעדות לעברה כיישוב חקלאי העיר מוקפת ממערב, מזרח ומדרום בשטחים פתוחים, אשר חלקם מוגדר כקרקע חקלאית. מצפון גובלת הוד השרון בשטחה הבנוי של כפר סבא.

הוד השרון נולדה כתוצאה מאיחודם של ארבעה ישובים כפריים חקלאיים סמוכים זה לזה: המושבה מגדיאל אשר הוקמה בשנת 1924, מושב רמתיים, אשר הוקם בשנת 1925, כפר הדר אשר הוקם בשנת 1927 ומושב רמת הדר שהוקם בשנת 1938.

הקרבה בין היישובים, הדמיון היחסי באופיים ונטייתו של משרד הפנים להקטין את מספר הרשויות המקומיות בישראל הביאה בשנת 1963 לאיחודם של רמתיים, רמת הדר וכפר הדר לכדי מועצה מקומית אחת. שנה לאחר מכן הצטרפה למועצה גם מגדיאל. בעקבות הצטרפותה של מגדיאל ניתן למועצה שם חדש – הוד השרון.  שטחה של המועצה המקומית הוד השרון היה כ-20,000 דונמים וכמחצית השטח נכלל, באותן שנים, תחת ההגדרה של – קרקעות חקלאיות.

במהלך עשרות השנים לאחר מכן הלך ופחת מקומה של החקלאות כענף כלכלי מוביל בהוד השרון והיישוב החל לקבל צביון עירוני יותר ויותר. עם זאת ראשי מועצת הוד השרון הקפידו הקפדה יתרה לשמור את פיתוח היישוב על קצב איטי וכן דאגו להטיל מגבלות שונות על הבנייה, כך שלא תהיה פגיעה משמעותית בהיקף השטחים הירוקים וכך ששימר אופייה הכפרי והשקט של המועצה. מגבלות אלו הביאו לכך שגם כיום בהוד השרון ישנם מספר של בתים צמודי קרקע, תופעה לא אופיינית לערים במרכז.

אותה הקפדה שתוארה לעיל הייתה זו שהניעה את ראשי המועצה לדחות עד כמה שניתן היה את הכרזתה של הוד השרון כעיר. ב-1990 הגיע מספר התושבים במועצה לרף ממנו לא ניתן היה כבר להתעלם והמועצה הוכרזה כעיר.  נראה שהמעמד החדש משפיע על ההתנהלות המוניציפלית ובשנים האחרונות קצב הפיתוח וההיקף הבנייה החדש בעיר החל לעלות. מקורו של שינוי זה טמון בעיקר במדיניות העירייה ובהחלטתה ליזום ולהוביל תוכניות בניין ערים למיזמי פינוי ובינוי, תוכניות בניין ערים להפשרת קרקעות חקלאיות וכך להביא לבנייתן של אלפי יחידות דיור חדשות, רבון המכריע בבנייה רוויה של מגדלי דירות.

על פי הצהרות ראשי העירייה והפעולות בשטח נראה שמדיניות הפיתוח המואץ העירונית צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר באותם שני כיוונים מוזכרים: התחדשות עירונית במרכז העיר באמצעות מיזמי פינוי בינוי ובנייה חדשה בשטחים הפתוחים המקיפים את העיר, באמצעות שינוי ייעודן של קרקעות חקלאיות.

הוספתן של אלפי דירות חדשות לעיר וכפועל יוצא גם אלפי משפחות נוספות, מחייב את העירייה ללוות את התהליך בשדרוג והרחבה של השירותים והתשתיות בעיר על מנת שאלה יותאמו למספר התושבים ההולך וגדל. הביטוי בפועל של עניין זה הוא: בניית בתי ספר ומוסדות חינוך לגיל הרך, בנייתם של מבני ציבור נוספים (מרכזי ספורט, ספריות, בתי כנסת וכו') הרחבת נתיבי תחבורה קיימים וסלילת נתיבים חדשים

נכון לשנת 2013 אוכלוסיית הוד השרון מונה כ-חמישים אלף תושבים, בחלקם הגדול בני המעמדות הבינוני והגבוה. ראש העיר נכון לשנת 2013 הוא- חי אדיב.