המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור היא תוצר איחודם של שני ישובים סמוכים: פרדס חנה וכרכור - שתי מושבות חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שהתמזגו זו בזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מוניציפלית אחת.
קצת היסטוריה: ב-1926 הוקמה המושבה כרכור. 3 שנים לאחר מכן, בסמוך לכרכור הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על אופיין כיישובי איכרים חקלאיים עד להקמת המדינה. בעקבות גלי העלייה לישראל בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בפרדס חנה. על מנת להעביר את תושבי המעברה למבני דיור קבע, הקימה המדינה באמצעות חברות שיכון ממשלתיות מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופייה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה ובהתאם נבנו עוד מספר שכונות דיור ציבורי.
בנבדל משכנתה המושבה כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה, הביאה לטשטוש האבחנה הברורה בין הישובים, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנמת מעט ובה בתים צמודי קרקע על נחלות מחד ובניני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי והשלו של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, מרבית הבתים בשכונות אלו נכללו בקטגוריה - בנייה נמוכה.
לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה - כלומר בניית מגדלי מגורים לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה. תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר יישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.
המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופייה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.
אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה המקומית, הוא צפוי להגיע לאיזור ה-50,000 תושבים בשנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים החדשים, תוכנית המתאר המקומית המקודמת על ידי המועצה המקומית כוללת את תכנונן של שכונות מגורים חדשות על קרקעות חקלאיות שהופשרו ועל אדמותיו של בסיס צה"ל מחנה 80, בדרום מזרח היישוב. חקלאיות שיופשרו, פינויו הצפוי של מחנה 80 והעתקתו לנגב צפוי להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה