עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות, הביאה למספר שינויים דרמטיים במפת איזורי הביקוש בישראל, כאשר יותר ויותר משפחות צעירות ומשפרי דיור הרחיבו את המעגל הגיאוגרפי בחיפוש אחר דירה לרכישה, במחירים נגישים יותר. תהליך זה הכניס אל איזורי הביקוש מספר לא מבוטל של ישובים ובהתאם הוביל להאצת קצב הפיתוח בהם. רבים מאותם ישובים ממוקמים באיזור השפלה ואחד הבולטים מבין אלה היא העיר רחובות. במאמר זה נציג מידע מתומצת אודות תולדות העיר וכן נתונים עכשוויים אודות העיר ומקומה בשוק הנדל"ן.
המושבה רחובות הוקמה בשלהי המאה ה-19 כאחת מן המושבות החקלאיות אשר נוסדו בא"י בזמן העלייה הראשונה. מייסדי היישוב היו חברי אגודת "חובבי ציון" (תנועה ציונית שקמה באותן שנים במזרח אירופה, במסגרת התפשטות הרעיון הציוני בקהילות יהודיות באותו איזור), בשם "מנוחה ונחלה" שפעלה בוורשה. חברי האגודה ביקשו לממש את הרעיון הציוני ולהקים בא"י ישוב חקלאי אשר יתקיים באופן עצמאי ולא יסתמך על חסותו הכספית של הברון רוטשילד.
נציג האגודה, אליהו זאב לוין אפשטיין, יצא לא"י על מנת לאתר קרקעות חקלאיות וכן קרקעות מתאימות ליישוב החדש. בהגיעו לארץ חברו הנציגים ליהושע חנקין, אשר ביצע זמן קצר לפני כן את פעולתו הגדולה הראשונה בתחום הנדל"ן ורכש את אדמות ח'ירבת דוראן (שלא הייתה מיושבת). אפשטיין רכש מחנקין כ-6,000 דונמים מאדמות דוראן ובמקביל חבר לכמה מאנשי היישוב הישן אשר ביקשו להצטרף להקמתו של יישוב יהודי חדש (הללו קיבלו את הכינוי "היחידים"). ב-1890 עלתה קבוצת "היחידים" על הקרקע והחלה בהקמתה בתי היישוב החדש. ניהול המושבה החדשה הופקד בידיו של אפשטיין, אשר ייצג את חברי "מנוחה ונחלה" שהמשיכו לסייע בכסף ליישוב החדש, מתוך כוונה להעלות להשתקע בו בהמשך.
בהתאם לחזון הציוני ביקשו מייסדי רחובות להתפרנס מעבודת האדמה ועל כן נטעו על אדמותיהם פרדסים, כרמי ענבים, כרמי שקדים וכרמי זיתים. החיבור לאגודת "מנוחה ונחלה" איפשר לרחובות לצלוח את חבלי הלידה של הקמת ישוב חדש, אשר הכריעו את מרבית מושבות העלייה הראשונה והובילו אותם לחסותו של הברון רוטשילד. בשנים לאחר מכן הפכה רחובות למוקד משיכה עבור חלוצים מן הגולה וכן עבור תושבי הארץ. העלייה במספר התושבים לוותה גם ברכישת קרקעות נוספות ובהרחבת שטחה של המושבה. בתקופת העלייה השנייה, הצטרפו למושבה חלוצים אשר נשכרו כפועלים על ידי איכרי המושבה. וכעבור מספר שנים היו חלק מהם גם כן לבעלי קרקעות.
רחובות המשיכה לגדול ולהתבסס גם בשנות שלטון המנדט הבריטי על א"י. הקמת המדינה ב-1948 ויתרה מכך גל העלייה הגדול שהחל בעקבות המדינה, הביא לשינוי ניכר באופי המושבה. הפער המספרי בין אלפי משפחות העולים החדשים אשר שוכנו ברחובות לבין תושביה הוותיקים של המושבה הביא לטשטוש מואץ באופיו החקלאי של היישוב ואימוץ צביון עירוני יותר. תוצר נוסף של קליטת העולים היה הידרדרות במצב הכלכלי ביישוב אשר נאלץ להתמודד עם העלויות הכרוכות בקליטת אוכלוסיות דלות אמצעים. בשנת 1950 הוכרזה רחובות כעיר.
במשך עשרות השנים לאחר מכן, נודעה רחובות בעיקר בזכות המוסד המחקרי המצוי בשטחה – מכון ויצמן. לעיר עצמה נלווה דימוי של עיר פריפריה אפורה מעט, אך שופעת שטחים ירוקים (בחלקם הלא מבוטל – קרקע חקלאית). מצב עניינים זה החל להשתנות בשנות ה-90 אז הפכה רחובות שוב יעד לקליטת אוכלוסיית עולים, הן ממדינות חבר בעמים והן מאתיופיה. קליטת העולים האיצה את קצב הפיתוח בעיר ואת היקף הבנייה החדשה בה. מגמת שינוי נוספת נרשמה במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000. בשנים אלו, הגאות במחירי הדיור באיזור המרכז הפכה את רחובות ליעד נדל"ני עבור משפחות מן המעמד הבינוני, בעיקר בשל רמת מחירים סבירה יחסית של הדירות בעיר.
נכון להיום מונה אוכלוסיית רחובות כ-130,000 איש והצפי המוצהר של הרשות המקומית הוא כי מספר התושבים יגיע ל-150,000 איש עד שנת 2025. ברחובות יש כיום כ-40,000 יחידות דיור ועל פי תוכנית המתאר העירונית מתוכננת בנייתן של כ-5,000 יחידות דיור נוספות בשנים הקרובות וסך של כ-12,000 יחידות דיור עד 2020. שטח שיפוט העיר משתרע על פני 22,500 דונמים. הידלדלות עתודת הקרקעות הפנויות המיועדות לבנייה הוביל את עיריית רחובות ליזום מהלך, מול משרד הפנים, לסיפוח שטחים נוספים לעיר (המצויים כיום בשטח השיפוט של של המועצה האזורית ברנר). נכון לעת זו העניין טרם הוכרע.
ברחובות פועלים 22 בתי ספר על יסודיים, 34 בתי ספר יסודיים וכ-240 גני ילדים. בתחום החינוך הגבוה ברחובות בולט מכון ויצמן - מוסד המחקר המדעי המוביל בישראל. כמו כן ממוקמת בעיר הפקולטה ללימודי חקלאות של האוניברסיטה העברית. בשטח העיר פועלות גם מספר מכללות אקדמיות ומקצועיות (מכללת רחובות, מכללת פרס, המכללה העירונית ועוד). רחובות משמשת כעיר נפה בשפלה וככזו מרוכזים בה סניפים של מוסדות ממשלתיים וציבוריים המספקים שירותים לתושבי האיזור. בעיר ממוקם בית החולים קפלן, המשמש כמרכז רפואי אזורי וכן כמסגרת למוסד לימודי מקצועות הסיעוד.
בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת ברמת הביקוש לנדל"ן ברחובות, עליה אשר באה לידי ביטוי בהקמתן של שכונות מגורים חדשות, אשר אוכלסו בעיקר על ידי משפחות בנות המעמד הבינוני-גבוה. במקביל חלה התפתחות מרשימה גם בהיצע ברחובות בתחומי הבידור והתרבות.
הצמצום המתמשך בהיקף הקרקעות הפנויות המאושרות לבנייה הוביל את עיריית רחובות ליזום מהלך לסיפוח שטחים נוספים לעיר (המצויים כיום בשטח השיפוט של של המועצה האזורית ברנר).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה