קופת גמל להשקעה: הדור הבא של קופות הגמל בישראל

למן שנותיה הראשונות של מדינת ישראל ובמשך עשרות שנים לאחר מכן היה שוק החיסכון הפנסיוני מצוי בשליטת המדינה, המגזר הציבורי ובהמשך בידי הבנקים. רפורמת בכר אותה הובילה המדינה בשנת 2003 שינתה מהיסוד מצב זה-עשרות מיליארדי ₪ הוצאו משליטת הבנקים והועברו לניהולם של חברות עסקיות פרטיות וכאלה הנסחרות בבורסה: בתי השקעות, חברות ביטוח וכדומה.

ניתן לומר בהחלט כי רפורמת בכר שברה את הקיבעון ששרר עשרות שנים בשוק החיסכון הפנסיוני ועוררה בו תחרות בין מגוון רחב של מוצרי חיסכון והשקעה. גם בשנים לאחר רפורמת בכר יזמה המדינה, לרוב באמצעות משרד האוצר, מהלכים רגולטוריים שונים אשר נועדו להמשיך ולשמר את התחרות הבריאה בין החברות וכן להגן על ציבור החוסכים. מהלך שכזה הגיע לאחרונה למימוש בפועל עם האישור שהעניקה הממונה על שוק ההון במשרד האוצר לגופים המוסדיים להתחיל בשיווקן של קופות גמל ממין חדש – קופות גמל להשקעה.

מה הביא למהלך להקמת קופות הגמל החדשות?

התשובה לשאלה זו נעוצה במהלך רגולטורי קודם אשר יצא לפועל בשנת 2008 אז הודיע משרד האוצר על ביטולן של קופות גמל הוניות. קופות גמל הוניות התאפיינו בכך שאפשרו לחוסכים באמצעותם למשוך את כספם במלואו במועד אחד במקום לקבלו כקצבת גמלאות חודשית ועדיין לזכות בהטבות מס משמעותיות. יש לציין כי משיכת הכספים מקופת גמל הונית וקבלת הטבת המס הצריכה עמידה במספר תנאים מקדימים בהתייחס לוותק החיסכון, גילו של עמית הקופה וכן הלאה.

תיקון רגולטורי

החלטת משרד האוצר לבטל את קופות הגמל ההוניות, אותן זיהה כסוג של פירצת מס, הביאה לתוצר לא מפתיע במיוחד- ירידה בהיקף ההון שהחליט הציבור להפקיד בקופות גמל.  על מנת לנסות להתמודד עם תוצר בלתי רצוי זה ולעודד את הציבור הישראלי להגדיל את היקף החיסכון הפנסיוני שלו באמצעות קופות גמל יזם משרד האוצר מהלך רגולטורי נוסף – פיתוח מודל קופות גמל ממין חדש –קופות גמל להשקעה.

מה ההבדל בין קופות גמל רגילות לקופות גמל להשקעה?

ההבדל המרכזי בין שני סוגי המוצרים הפיננסיים נעוץ בכך שקופת גמל להשקעה מאפשרת לעמיתיה למשוך את כספם בכל עת שירצו ומספקת בכך גמישות אשר אינה קיימת בקופת גמל רגילה.