בחינת מדיניות משרד האוצר ביחס לקופות גמל ממחישה
היטב את רצונה של המדינה לאזן בין עידוו האזרחים לחסוך מהכנסתם לקראת שנות הפנסיה
מחד והצורך בהגדלת הכנסות המדינה וסגירת פרצות מס מנגד. לאורך השנים זזה המטוטלת
בעניין זה מצד לצד וכעת, הולידה אותה תנועה את גיבושה של קופת גמל ממין חדש – קופת
גמל להשקעה. על מנת להסביר את העניין בצורה מעמיקה מעט יותר, נציג כעת סקירה קצרה
ביחס למדיניות הממשלתית בעניין זה.
קופת גמל הונית השנים הראשונות
עד לשנת 2007 קופת גמל הונית הייתה אחד מאפיקי
החיסכון וההשקעה הנפוצים בקרב ציבור העובדים השכירים והעובדים העצמאים בישראל. על
פי התקנות שנקבעו בעניין זה על ידי המדינה סכומים שהופקדו לקופות גמל היו ניתנים
לניכוי אל מול הכנסה בדיווח לרשות המיסים (בכפוף למגבלות מסוימות). סכום החיסכון
שנצבר לזכות עמית קופת גמל הונית היה זמין למשיכה במלואו בהינתן מספר תנאים ובראשם
כי ותק החיסכון בקופה הגיע ל-15 שנים לפחות. בעת משיכת הכספים מן הקופה היה
החיסכון פטור ממס.
תיקון 2008, לא עוד משיכה הונית
בשנת 2008 שינתה המדינה את תקנות החוק הנוגעות
לקופות גמל הוניות, הסיבה לכך היתה שילוב בין רצון מוצהר לעודד את הציבור הישראלי
לא לעשות שימוש בכספי קופות הגמל טרום הגיעו לגיל הפרישה ובין רצון מוצהר מעט פחות
לתקן את מה שנתפס כסוג של פרצת מס אשר אפשרה למשקיע הישראלי להימנע מתשלום מס
רווחי הון. על פי התקנות החדשות משיכת כספים מקופות הגמל יכולה להיעשות כקצבה
פנסיונית אותה ניתן לקבל לאחר שהחוסך הגיע לגיל סף הפרישה המוקדם -60. באופן רשמי
אמנם עמית בקופת גמל עדיין יכול למשוך את כספו מן הקופה במלואו במועד על פי רצונו,
אולם במקרה והוא בוחר לעשות כן מטילה עליו המדינה מס מאסיבי בשיעור 35 אחוזים.
קופת גמל להשקעה
בקופת הגמל החדשה רשאי החוסך למשוך את כספו
במשיכה הונית בכל עת שיחפוץ תוך תשלום מס רווחי הון על הרווח הריאלי. במידה
והכספים ישמרו בקופה עד גיל הפרישה וינתנו לחוסך קצבה חודשית, זוכה החוסך לפטור
ממס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה