באיזו
שנה הוקמה המושבה זכרון יעקב? כיצד הפכו התושבים מאירופה לחקלאים מצליחים? תשובות
לשאלות אלו ודומות להן תוכלו למצוא במאמר זה.
בנסיעה
על כביש החוף או כביש 4 כמה ק"מ לאחר פרדס חנה אם תביטו לכיוון מזרח אל
הגבעות וההרים המתנשאים מעלה בוודאי תבחינו תפזורת רחבה של בתים יפים ומוארים המכסים
את הנוף ההררי, אלו הם בתיה של המועצה המקומית זכרון יעקב, אשר כיום, יותר מ-100
שנים לאחר היווסדה, הפכה לישוב וילות יוקרתי למדי. מי היו מייסדי המושבה? איזה
ישוב ביקשו להקים על אדמת הטרשים ההררית? על שאלות אלו, ננסה לענות
תולדותיה
של המושבה זכרון יעקב מתארכים עד לסוף המאה ה-19, ימי העלייה הראשונה, או אז נשבתה
קבוצת משפחות מקהילת יהודי רומניה ברעיון הציוני והחליטה לממשו בעל ידי עלייה
לא"י ולהפריח את השממה. משפחות העולים היו ברובן בנות המעמד הבינוני ועל כן
הצליחו לגייס הון על מנת לרכוש אדמות בארץ הקודש עליהן התעתדו להתיישב. בכסף שגויס
רכש יהושע חנקין עבור המתיישבים את קרקעות גבעת זמרין מבעליה הערביים.
כחלק
מן הרעיון הציוני החליטו העולים להקים מושבת איכרים חקלאית אשר פרנסת תושביה תהיה
על עבודת האדמה. בכסף שגויס רכש גואל הקרקעות יהושע חנקין עבור המתיישבים את קרקעות
גבעת זמרין מבעליה הערביים. בדצמבר 1882, כאשר הגיעו המתיישבים לאדמות שנרכשו
נכונה להם אכזבה. הקרקע אשר תוארה באוזניהם כגן מלבלב של עצי פרי הצומחים בר על
אדמת הר פורייה, התגלתה כאדמת טרשים בלתי ניתנת לעיבוד חקלאי. יש לציין כי לא היה
זה המקרה היחיד בהם חוסר ניסיונם של החולצים הציוניים נוצל על מנת למכור להם אדמות
טרשים תחת מצג שווא של קרקע חקלאית פוריה.
את
החודשים הראשונים לישיבה על הקרקע נאלצו המתיישבים להקדיש לסיקול האבנים, על מנת
להפוך את האדמות לחלקות קרקע חקלאית מתאימות לעיבוד. העבודה הפיזית הקשה וקשיי
הקיום ביישוב החדש הכריעו לא מעט מן המתיישבים החדשים, חלקם חלו ומתו, אחרים נטשו
והנותרים דבקו בכוח באדמה.
בדומה
לחלק הארי של בני העלייה הראשונה, גם מייסדי זכרון יעקב לא היו בעלי נסיון בעבודת
האדמה וגם לא החזיקו בידע תיאורטי לגבי עולם החקלאות. נתונים אלו יצרו עבורם תנאי
פתיחה קשים למדי כחקלאים מתחילים ואכן תוך מספר חודשים נקלעו מרביתם למשבר כלכלי
חמור. בצר להם פנתה הנהגת המושבה לברון רוטשילד בבקשת עזרה. הנדיב הידוע הסכים
להעניק לאיכרים הלוואות בסכומים גדולים וכמשכון נטל את אדמותיהם, אותן הפקיד
לניהולה של מערכת פקידות מטעמו. כספו של הברון נוצל למחייה יומיומית וכן להשקעה
בעבודות תשתיות לפיתוח המושבה. בהנחיית פקידות הברון עברו האיכרים לגידול גפנים
וזכו להצלחה כלכלית. כחלק מפעולותיו למען המתיישבים הקים הברון רוטשילד בזכרון
יעקב יקב לייצור יין.
במהלך
מלחמת העולם הראשונה נאלצו איכרי המושבה שוב להתמודד עם מצוקה כלכלית אולם עם סיום
המלחמה והשלטת שלטון המנדט הבריטי בא"י, שבה זכרון יעקב לשגשג כמושבה חקלאית
מצליחה.
שלא
כמו מרבית מושבות העלייה הראשונה המושבה זכרון יעקב שמרה על צביונה החקלאי גם לאחר
הקמת המדינה, בין היתר בשל מספרם המועט יחסית של משפחות העולים אשר נקלטו בה.
היישוב גדל והתפתח במהלך השנים לאחר מכן בקצב איטי יחסית ועל אף שמספר התושבים
המשיך לעלות ובתים חדשים נבנו, היקף הקרקעות החקלאיות ביישוב לא נפגע באופן
משמעותי.
במהלך
שנות ה-80 וה-90 חל שינוי דרמתי במצב זה, כחלק ממהלך ממשלתי ארצי לבניית מספר רב
של יחידות דיור חדשות (כפתרון דיור להמוני העולים ממדינות בחר העמים), התאפשרה
הפשרתה של קרקע חקלאית בישובים רבים ובהם גם זכרון יעקב. עד לשנות ה-2000 נוספו
ליישוב מספר שכונות מגורים חדשות ואופיו החקלאי של היישוב הטשטש כמעט כולו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה